<h1>הלכות קצובות לרבינו יהודאי גאון — שימוש בית דין</h1>
<h2>דף י:</h2>
המגרש את אשתו והחולץ ליבמתו אסורין לינשא לאחים.
<h2>דף יא:</h2>
ואיש שגירש אשתו בגט וזינתה מותרת לחזור עמו אבל אם נישאת לאחר אסורה לו.
<h2>דף יז:</h2>
ואחים מן האם לא חולצין ולא מיבמין.
<h2>דף כ.</h2>
וחלוצה וגרושה אסורה לכהן. ואיש כי ימות וביקש אחיו לחלוץ ליבמתו והיא אינה רוצה שומעין לו ואם האשה מבקשת לחלוץ שומעין לה.
<h2>דף כא.</h2>
ומותר אדם לישא בת אחותו ואשת בן אחיו. אשת חורגו מותרת ובתה אסורה לו ומותר אדם לישא את בת אחיו.
<h2>דף כב.</h2>
ומי שיש לו שתי נשים ומת בלא בנים חליצתה של אחת פוטרת את חברתה ואפילו אם יש לו בן מאשה אחרת היא פטורה מן החליצה ומן היבום.
<h2>דף כד:</h2>
ואיש ואשת איש שאומרין עברנו עבירה זו אין שומעין להם מפני שמא נתנה עיניה או עליו או על איש אחר אבל האיש ילקה והאשה לא תלקה אלא יושבת תחת בעלה שאם תלקה אסורה לו ואם מעיד אפילו עד אחד על אותו שהודה על עצמו שעבר באשת חבירו מפרישין אותה מבעלה בגט ומלקין הנואף מלקות מרדות בלא חשבון ומגלחין זקנו וראשו וגם ראש האשה ומלקין אותה מלקות מרדות.
ועידי העריות צריך לבוררם להיות ראיית עידותם כמכחול בשפופרת.
<h2>דף לה:</h2>
האשה שמת בעלה והיא מעוברת אם יצא הוולד עיקר מן תשעה חדשים שלם ויחיה הולד ובכה שעה אחת היא פטורה מן החליצה ומן היבום אבל אם יצא הולד מת או חולצת או מתייבמת ואם יצא הולד חי והוא חסר עיקר מן תשעה חדשים ממתינים הוולד עד שלשים יום אם מת בתוך שלשים יום (או) חולצת (או) [ולא] מתייבמת ואם חי הולד לאחר שלשים יום אפילו שעה אחת פטורה מן החליצה ומן היבום.
<h2>דף לו:</h2>
וכן כל אשה פנויה צריכה להמתין שלשה חדשים ואחר כך תינשא לבעל. והמינקת אם נתנה בנה להניק לאחר שתלד שלשה חדשים מותרת לינשא ואם פחות משלשה חדשים לא. תינוק שפירש מדדי אמו בתוך עשרים וארבעה חדשים אם רצתה אמו להחזירו מותר אחר עשרים וארבעה חדשים אסור.
<h2>דף לט:</h2>
וחלוצה וגרושה אסורה לכהן. ואיש כי ימות וביקש אחיו לחלוץ ליבמתו והיא אינה רוצה שומעין לו ואם האשה מבקשת לחלוץ שומעין לה.
<h2>דף מא.</h2>
ואילו הם עריות מן אחות חלוצה לא הוי הולד ממזר דתנן החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתייבמת אבל המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת פטורה אמר ר' שמעון כאן שנה ר' אחות גרושה אסורה מדברי תורה ואחות חלוצה אסורה מדברי סופרים.
<h2>דף מא:</h2>
יבמה ג' חדשים הראשונים ניזונת משל בעלה מיכן ואילך לא משל בעלה ולא משל יבם ברח יבם שלה ניזונת משל יבם נפלה לפני יבם קטן מיבם לא אכלה מבעל מאי הילכתא לא אכלה אלא מן דידה ולא משלו.
<h2>דף מג.</h2>
וכן כל אשה פנויה צריכה להמתין שלשה חדשים ואחר כך תינשא לבעל. והמינקת אם נתנה בנה להניק לאחר שתלד שלשה חדשים מותרת לינשא ואם פחות משלשה חדשים לא. תינוק שפירש מדדי אמו בתוך עשרים וארבעה חדשים אם רצתה אמו להחזירו מותר אחר עשרים וארבעה חדשים אסור.
<h2>דף מג:</h2>
ומי שיש לו שתי נשים ומת בלא בנים חליצתה של אחת פוטרת את חברתה ואפילו אם יש לו בן מאשה אחרת היא פטורה מן החליצה ומן היבום.
<h2>דף נט:</h2>
תנו רבנן לא ישא אדם אנוסת עצמו ומפותת עצמו ואם נשא נשוי כהן לא ישא אנוסת חבירו ומפותת חבירו ואם נשא ר' אליעזר בן יעקב אומר הוולד חלל וחכמים אומרים הוולד כשר והילכתא כרבנן.
<h2>דף סב:</h2>
ומותר אדם לישא בת אחותו ואשת בן אחיו. אשת חורגו מותרת ובתה אסורה לו ומותר אדם לישא את בת אחיו.
<h2>דף סה.</h2>
עקרה הנגרשת יש לה כתובה מן בעל ראשון וגם מן בעל שני יש לה כתובה אבל מן בעל שלישי אין לה כתובה.
<h2>דף סח.</h2>
אשת עבד משוחרר והיא מישראל מותרת לכהן.
<h2>דף עט:</h2>
ואשת סריס חמה ואשת אנדרוגינוס פטורין מן החליצה ומן היבום. וחרש ושוטה ואילם מיבמין ולא חולצין.
<h2>דף פז:</h2>
באו ואמרו לאשה מת בעליך במדינת הים עמדה ונישאת לאחר ימים בא בעלה ומצא אשתו נשואה לאחר מה דין תצא מזה ומזה בגט ואסורה לשניהם ומלקין האיש שעל כל ביאה וביאה קאי בלא תעשה על אשת איש.
<h2>דף צב:</h2>
שומרת יבם שזינתה בלא חליצה מותרת ליבם. המיבם יורש חלק אחיו אבל חולץ לא. שומרת יבם שניסית בלא חליצה צריכה גט מאותו שניסית לו ומותרת ליבם שזיכר אדונינו לברכה מר רב יהודאי ריש מתיבתא הכי קאמר שומרת יבם שניסת בלא חליצה אם אין לה בנים תצא מזה ומזה מבעל בגט ומיבם בחליצה ואסורה להם עולמית נתקדשה ולא ניסית אם היה יבמה ישראל נותן לה שיני גט ומותרת ליבם ניסית ואם יש לו בנים אם היה בעלה ישראל חולץ לה יבם ויושבת תחת בעלה ולא מפקינן לה מיניה כדי שלא תוציא לעז על בניה ואם היה בעלה כהן ויש לו בנים ממנה אפילו חליצה לא צריכה ואם מתו בניה בלא זרע תצא מבעל בגט ומיבם בחליצה ואסורה להן עולמית וכי קאמרינן אם היה בעלה כהן ויש לו בנים אפילו חליצה לא צריכה דכד חליץ לה יבם אסורה ליה ולא מפקינן לה מיניה כדי שלא תוציא לעז על בניה ואסור ליה למקרב לגבה כל היכא דאיכא יבם בחיים דכל ביאה וביאה דאזיל גבה קאי בעשה ומתבעי ליה לאיפרושי מינה וכי מיית יבם שרי למיקרב גבה.
<h2>דף צה.</h2>
וגם איש שעשה עבירה עם חמותו אין מפרישין בתה ממנו אלא מלקין אותו ואין מדבר עם חמותו לעולם.
<h2>דף צו:</h2>
ומי שלא הביא שתי שערות אינו יכול להוציא את יבמתו עד י"ג שנים (ובת) [ובן] תשע שנים ויום אחד מתיבמת אבל לא תחלוץ עד י"ג שנים.
<h2>דף צז:</h2>
שני אחים תאומים גרים ושני אחים משוחררים לא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה הרי אילו לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראל.
<h2>דף קד:</h2>
ואשת סריס חמה ואשת אנדרוגינוס פטורין מן החליצה ומן היבום. וחרש ושוטה ואילם מיבמין ולא חולצין.
<h2>דף קז:</h2>
קטנה פחותה מבת י"ב שנים שקידשוה אמה ואחיה יכולה למאן ואינה צריכה גט מבת י"ב שנים ויום אחד והביאה שתי שערות אינה צריכה למאן שהיא בוגרת וצריכה גט וכן הלכה. ובת בין קטנה ובין פחותה שמקדש אותה אביה אפילו מבת חודש אינה יכולה למאן וצריכה גט ואם נפלה לפני יבם ועדיין קטנה אינה יכולה למאן אלא חולצת או מתייבמת אבל אם קידשוה אמה ואחיה ועדיין היא קטנה ונפלה לפני יבם ועדיין פחותה מבת י"ב שנה יכולה למאן ואם ניסת לאחר נישואיה הן הן מיאוניה.
